הר הבית בידנו?

"וואלה אחי, אני לא מבין מה קורה פה. טרוריסטים ערבים רצחו לנו שני שוטרים מתוך הר הבית, הערבים עושים מהומות, מאשימים אותנו כאילו אנחנו לא בסדר, ואנחנו עם כל הצבא שלנו והכוח שלנו, מתקפלים, והם מנצחים. איפה ההיגיון איפה הצדק? מה נהיה מאתנו?"

מה יעזור לך צבא וכל הכוח הזה, אתה מבין, זו לא מלחמה כזו, זה מאבק אידיאולוגי. תראה מה קרה, מופתי אחד מרים את הקול, וכל העולם הערבי מתייצב כאיש אחד נגדנו. אתה מבין איזה כוח זה? הם מאוחדים. ואנחנו? מפולגים, שמאלנים ימניים, מזרחיים אשכנזים, דתיים חילוניים, דתיים כאלה ודתיים כאלה, עדה כזו ועדה כזו.
אז בטח שהם מנצחים. איך אפשר לנצח במאבק אידיאולוגי כזה כשצד אחד מאוחד וצד שני מפולג יותר ויותר?
אחדות מקרינה עוצמה ובטחון, פילוג מקרין חולשה. העולם מרגיש את זה. בגלל זה הם ישנים כמו תינוקות.

"כן, אבל יש עובדות, יש אמת, אי אפשר להתווכח עם העובדות והאמת שאנחנו פעלנו בסדר גמור. אבל אתה יודע, מילא הערבים, אבל כל העולם גם נגדנו בעניין הזה, גם הם רואים אותנו שכאילו אנחנו לא בסדר. איך? איך? הרי אם היה קורה דבר כזה בכל מקום אחר בעולם, אף אחד לא היה פותח את הפה".

בחיי אתה מצחיק אותי. עובדות, צדק, הגיון, על מה אתה מדבר?, ממתי העובדות והאמת הפריעו למישהו לתקוף אותנו ולהיות נגדנו. האמת העצובה היא שהם לא נתנו אף פעם לעובדות לבלבל אותם. הם שונאים אותנו, תראה כמה אנטישמיות יש בעולם, וזה רק מה שמתגלה בתקשורת. לא האמת חשובה, אלא מה שרוצים לקבל במקום האמת. תמיד היה ככה. תראה מה עשו לנו בשואה.

"היום זה לא יכול לקרות, היום שואה לא יכולה לקרות, ברוך השם יש לנו מדינה, צבא חזק, חברים בעולם, ארצות הברית לצידנו".

אחי, או שאתה תמים או שאתה פשוט לא מבין מה קורה.
בזמן של היטלר, לא היה ככה? עוד לפני הפתרון הסופי וההשמדה של העם שלנו בשואה, ובמהלך כל תקופת מלחמת העולם השניה, מישהו הסכים לקבל אותנו? את הפליטים היהודים שרצו לברוח? אף אחד. יש סיפור מפורסם על ספינה עם יהודים שברחו מהנאצים ואשר הגיע לחופי אמריקה ואף מדינה לא רצתה לקבל אותם, עד שבסוף הם חזרו לגרמניה ונרצחו בשואה.
מישהו ניסה לעצור את ההשמדה של העם שלנו במהלך מלחמת העולם השניה? אף אחד. ויכלו. אתה יודע שיש הוכחות וצילומים של מטוסי קרב אמריקאים, מפציצים, שטסו קרוב לאושוויץ ואם בעלות הברית רק רצו, היו יכולים להשמיד את אושוויץ. למה לא עשו זאת? כי כולם בתוכם הסכימו עם ההשמדה. בתת ההכרה של רוב העולם היתה הסכמה עם השמדת היהודים.

"אחי, אתה נסחפת לגמרי. אנחנו רחוקים מאוד ממה שקרה בשואה."

תראה, גם כשהיטלר עלה לשלטון בשנות השלושים של המאה הקודמת, לא היתה תוכנית ישר להשמיד אותנו. הוא רצה לשלוח את היהודים לכל מיני מקומות, אבל בסוף אמר, לא, אני אגמור אותם כאן. גם אז לא הבנו מה קורה, גם אז היינו מפולגים. בינתיים במהלך השנים המצב הידרדר עד להשמדה.
גם היום המצב שלנו מאוד מסוכן ויכול להידרדר במהירות, אבל אנחנו לא מבינים את זה. תראה את ההחלטות שמתקבלות באו"ם ובאונסקו. העולם כבר מתחיל לקבל את הרעיון שאין לנו חלק בהר הבית. מהר מאוד יכולה להיות לגיטימציה בעולם לא רק שהר הבית לא שייך לנו, אלא גם ירושלים, תל אביב וכל ארץ ישראל ואנחנו צריכים לעזוב. אתה חושב שמישהו יקבל אותנו? תחשוב שוב. ואז בסוף יסכימו שאין לנו מקום בכדור הארץ, ומפה ועד השמדה נוספת, הדרך קצרה.

"אחי, אתה מפחיד אותי. אתה רואה שחורות שחבל על הזמן. אז מה אתה רוצה להגיד, שאין לנו מה לעשות? שאנחנו הולכים לאבדון? אם יתקפו אותנו אנחנו נגן על עצמנו, יש לנו צבא חזק, העם יתאחד וילחם, כמו שהיה תמיד".

המצב עכשיו שונה והרבה יותר גרוע וחמור ממה שאנחנו חושבים. אני חוזר ואומר לך שוב, זו מלחמה אידיאולוגית, מלחמה שמי שמנצח בה הוא מי שיותר מאוחד ומבין שהכוח והנצחון טמון באחדות. נשק וצבא חזק ועוצמה בטחונית כבר לא מספיקים.
בעבר גם היינו יותר מאוחדים, האחדות שלנו היא הכוח שלנו. הבעיה היא שאנחנו לא מבינים את זה, שאחדות היא הכוח האמיתי, אבל הערבים עכשיו מבינים את זה ומבינים את זה היטב. הם רואים איך זה פועל ממש כמו קסם. הם רואים שאם הם מתאחדים נגדנו, הם מנצחים, הם מצליחים ולעומת זה הם רואים אותנו כמה שאנחנו מפולגים והפילוג בעם הולך וגדל, והם יודעים שזה משחק לטובתם מעכשיו הם יפעלו בדרך הזאת וינצלו את זה בכל דבר ודבר.
תראה איך כל העולם המוסלמי התאחד סביב השטות הזאת של המגנמומטר, אתה חושב שזה באמת מה שהפריע להם? זה רק תירוץ שלהם להתאחד שוב נגדנו.
תראה איזו בערה גדולה הם עשו, ואנחנו מנגד כמו משותקים, אין לנו מילה, אין לנו כוח ולא יכולים לעשות כלום. והם צודקים, כי אנחנו נתנו להם את המושכות לנהל את העניינים.
אחי, אנחנו אומת הסטראפ, אבל הם עלו על סטארט אפ, נפתחו להם העיניים, רק שפה מדובר על החיים שלנו. הם עלו על החולשה שלנו, הם מבינים שכל מה שהם צריכים לעשות זה להיות יותר מאוחדים מאתנו וככל שהפילוג והשנאה יתגברו אצלנו כך הם יצליחו יותר וינצחו בלי נשק.
אתה אומר שבמצב שיתקפו אותנו אז נתאחד ונלחם, אבל בעולם היום זה לא עובד ככה. היום קשה מאוד להפעיל כוח ונשק. העולם לא יתן לנו. תראה כמה העולם מגביל אותנו ותוקף אותנו בכל פעם שאנחנו מפעילים נשק – וזה לא משנה אם זה נעשה בצדק ומתוך הגנה עצמית. תראה מה קרה בהר הבית לאחר שכוחות הבטחון הרגו את שלושת הטרוריסטים שרצחו את השוטרים. אפילו מגנומטורים ומצלמות אנחנו לא יכולים להתקין על מנת להגן על עצמנו וכל העולם מתרעם על זה.

אתה כל הזמן אומר, אחדות, אחדות, אבל מה זה קשור, ומה זה בכלל אחדות למה אתה מכוון? תראה אותנו, מפולגים, שונאים אחד את השני ואוכלים אחד את השני, בחיים לא תהיה פה אחדות בינינו, זה פנטזיה, זה לא יכול לקרות.

זה נכון שאנחנו מאוד שונים זה מזה, וזה נכון שאנחנו מפולגים לעשרות פילוגים שונים, אבל זה גם כל היופי בעם הזה. יש לנו על מה להתגבר ועל מה להתאחד. הפילוג והשנאה הזאת זה הכלי שלנו, זה האמצעי שלנו, היא חייבת להיות כדי שתהיה אחדות, אחרת על פני מה נתאחד? איך נבחין באחדות אם היא לא תהיה מושרשת על שנאה ודחייה?
איך נראה את האור אם לא מתוך החושך?
נכון, כולם פה שונאים זה את זה ולכל אחד דעה אחרת, ורצון אחר. אני לא אומר שכל אחד צריך לוותר על הדעה שלו ועל הרצון שלו, ברור שזה בלתי אפשרי. אבל מה שאנחנו כן יכולים לעשות, זה קודם כל להבין את הבעיה, להבין שכוחנו באחדותנו, וכך זה היה לאורך אלפי שנים. לאורך כל ההיסטוריה שלנו, כשהיינו מאוחדים, הצלחנו, וכשהיינו מפולגים, נכשלנו ובאו עלינו צרות ומכות.
אחרי שנבין את זה, אז אנחנו צריכים כולנו לרצות להתאחד, לשאוף להתאחד, מעל כל ההבדלים והמחלוקות – לא במקום אלא מעל להכל, שים לב, כל אחד נשאר עם הדעות והרצונות שלו, אבל אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לחפש מכנה משותף שהוא יהיה מעל להכל, ושם, במקום הזה, נרצה להתאחד.
תראה מה קורה במשפחה רגילה נורמאלית, כל אחד הוא שונה מהשני, עם תכונות שונות, ויש מחלוקות ודעות שונות וויכוחים, אבל אף אחד לא מוחק את השני, כי בסופו של דבר כולם אחים לאותה משפחה והקשר המשפחתי מאחד את כולם להיות במשפחה אחת ולקבל אחד את השני למרות ההבדלים והמחלוקות.
כמו שבעת מלחמה, פתאום כל המריבות והמחלוקות בעם זזים הצידה, וכולם מתאחדים למטרה משותפת להלחם באוייב, כך גם אנחנו צריכים לעשות אבל לא בגלל חרב שעומדת לנו על הגרון ואז אנחנו מתאחדים כמו שק של אגוזים שלוחץ אותם זה לזה, אלא אנחנו צריכים להיות חכמים יותר ולרצות להתאחד לפני שתגיע המכה, אחרת במצב שלנו בעולם כיום, זה יהיה מאוחר מדי.
כשאנחנו נהיה מאוחדים יותר ממה שהעולם מאוחד נגדנו, אז כוח האחדות הזו יוקרן לעולם ונצא מהסכנה, אחרת עלול ליפול עלינו אסון כבד.
על זה אנחנו צריכים להתמקד ולא בכל מיני שטויות מסביב.
הכל נמצא בידיים שלנו אחי.

"וואלה".

וואלה.

"אז מה עושים?"

לא יודע.
אולי הגיע הזמן שנתעורר וכל אחד מאתנו יבין עד כמה חשובה האחדות בינינו.
ניסינו כבר כל דבר אחר וזה לא עזר.
בוא נתחיל.