לתת בלי לקבל

 אמא, חשבתי לעצמי למה שבועות הוא חג מתן תורה? למה מתן ולא קבלה. דקה דומיה, אני קפאתי עם הביצה חצויה בידי, החלבון התפשט על השיש אני באמצע הכנת עוגת גבינה, מה השאלות האלה עכשיו

מזל שחינכתי את הילדים שאמא לא יודעת הכל וזה בסדר, אמא היא בן אדם. בן אדם לא יכול לדעת הכל – "ככה, יקירי, בוא תעזור לי להכין עוגה ואני אעזור לך למצוא תשובה לשאלתך, הולך? הולך! הוא ענה ספירת מלאי, שאלות והכנה משותפת – חלבון ביצה אחד מרוח על השיש, החלמון בשניה על הרצפה, וסילי הכלב גנב בשקט שתי פרוסות גבינה צהובה (אל תדאגו, היא לא הייתה מיועדת לעוגה. רצינו להכין סנדוויצ'ים), השכנים איבדו שתי כוסות סוכר. השמלה שלי נצבעה בלבן כמו השערות של בני

לאחר שעה העוגה מוכנה. שתי כוסות של שוקו על השולחן. הלפטופ על הברכיים מחפשים בגוגל תשובות ומגיעים לאתר קבלה לעם. תגיד לי יקירי, מה אכפת לך מתן תורה קבלת התורה, מה ההבדל? אמא, תתביישי, את לא מבינה עברית? יש הבדל בין לתת ולקבל". הוא מתגלגל מצחוק ומסתכל עלי במבט מלא אהבה. את תמיד נותנת ואני תמיד מקבל. טוב לא תמיד, כמעט תמיד. אז מה אין הבדל ביני לבינך?

לא יודעת מה להגיד לך, אני גם צוחקת, מביטה בו באהבה.אני נהנית לתת לך לא פחות ממה שאתה נהנה לקבל. אבל אתה צודק, ההבדל בהחלט ישנו, באמת נראה שיותר הגיוני היה לקרוא לחג קבלת התורה, הרי אנחנו חוגגים על כך שקיבלנו אותה, או יותר מדויק היינו צריכים לקבל. מה זאת אומרת היינו צריכים? מה, לא קיבלנו את התורה? נתנו לנו אז קיבלנו, איך יכול להיות אחרת?

"אתה יקירי גרמת לי לחשוב. לפני שחשבתי גם אני הייתי בטוחה שאם נותנים אז מקבלים, עכשיו אני כבר לא כל כך בטוחה.  נתינת התורה וקבלת התורה הם שני עניינים שונים כמה שניות ארוכות של שקט, אני ממשיכה לחשוב ולדבר. לדעתי, התורה היא לא ספר, אין לה עמודים ומילים. זה משהו לא מוחשי, גבוה יותר. זה כוח, כוח שאמור לתקן אותנו

לתקן מה, אמא? תראה, הרב לייטמן כותב שצריך לתקן את הטבע שלנו, טבע שכולו אנטי אהבה, זלזול זה בזה, אדישות, שנאה, כל מה שהוא לא אהבה. אתה הרי יודע שפעם בעם שלנו היתה אהבה, דאגה, ערבות הדדית עד שזה התקלקל ואהבת החינם הפכה לשנאת החינם. על השנאה הזו אנחנו משלמים עד היום

פרטי, הסבירי ונמק, שוב הניצוץ הערמומי בעיניים שלו. "תורה, הוראות, עשה ואל תעשה. הוראות לתיקון הטבע האגואיסטי שלנו הדואג לעצמו בלבד. התורה מכוונת אותנו איך להגיע לטבע אחר, הפוך, טבע של אהבה ודאגה זה לזה. אמא, את חופרת, דיברנו על נתינה, מה זה קשור עכשיו על מה זה תורה? איך אפשר להבין את ההבדל מבלי להבין מה אתה אמור לקבל? טוב, טוב, תמשיכי לחפור, אני מוכן. ,סבבה, אקצר,רק בשבילך, זוכר מה היא תורה על רגל אחת שאלתי.  כן, הוא ענה עם הראש "ואהבת לרעך כמוך", הוסיף בקול 

-"לפני אלפי שנים, העם שלנו עמד ליד הר סיני והסכים לכלל הזה, הוא הסכים לקבל את התורה. קיבל אותה ומה עשה? את עגל הזהב. מה זה אומר? את התורה נתנו לנו, אבל לקבל אותה לא ממש קיבלנו, לא אז ונראה שגם עד היום. התורה תלויה באוויר בין ארץ לשמיים, לנו נתנו אותה אבל אנחנו לא ממש יודעים איך לקבל. טוב, טוב, הבנתי. עד שלא נתחיל לאהוב, לא נלמד לקבל את התורה. החג ימשיך להיקרא מתן תורה ולא קבלת התורה, הבנתי אמא, אפשר להפסיק לחפור

לא סתם אומרים שכשמנסים ללמד מישהו,  לומדים. כך גם אני למדתי למה החג הלבן הזה, האהוב ביותר על משפחתי, חג הגבינות הטעימות והעוגות המתוקות הוא חג של מתן תורה וגם למדתי על בני ברוך וזה כבר סיפור אחר לגמרי. רק אאחל לנו בשנה הבא להפוך אותו לחג קבלת התורה