רוחניות בשבילי היא…

פסח 2005 היה הזמן שהחלטתי שאני טס להודו כדי לגלות את הצד הרוחני שבי.אז עוד חייל בצבא, סיפוריה של אפרת עוררו בי כזו סקרנות ומשיכה שכבר שנה וחצי לפני תחילת המסע ידעתי שזה מה שהולך להיות. כך באמת היה. יצאתי מהארץ עם תרמיל נחוש לגלות בתוכי צדדים שלא הכרתי, אושר שטרם חוויתי, משמעות עמוקה לחיים שלי.

במבט לאחור עיקר המסע הסתכם בהתגברות על פחדים. אבל גם נמשכתי לקיים אורך חיים רוחני. אהבתי את ההרגשה שאחרי שיעור יוגה. את הימים באשרם. להשתתף בסדנאות. לצד ההנאה והמשמעות העמוקה שחוויתי הרגשתי גם איך החברה הרגילה מתקשה לעכל את השינויים שחלו בי. התגובות היו לא מפרגנות וזה דחף אותי לברוח מהחיים שלי יותר ויותר לעולם שלי.

השאלות 'מהי רוחניות?' 'מהי משמעות החיים?' לא עזבו אותי והמסע נמשך ונמשך… השתלבתי במסלולים 'רגילים' של תואר ראשון, עבודה וכו'… הייתי צריך ללמוד לשקול את המילים שלי. המשכתי לחפש וללמוד, לחוות ולהתבונן. וגם הפער בין העולמות הלך וגדל בהדרגה. היו הרבה רגעים שרציתי לברוח ולהיות חופשי מעול החיים.

המסע הגיע לנקודת מפנה כאשר התחלתי ללמוד את חכמת הקבלה. הלימוד עוסק במימוש הכלל "ואהבת לרעך כמוך" אבל מעבר ללימוד היחס שלי לסביבה השתנה מאוד. קבלתי מושכות לידיים והתחלתי להרגיש ביטחון הולך וגובר ויכולת לבנות קשרים חיוביים עם הסובבים אותי. רוחניות בשבילי זה לפתח יחס נכון למציאות. אושר וביטחון אני מקבל מבניית יחסים טובים עם הסביבה.